פסק-דין בתיק ס"ע 536-01-11

כללי

1.         התובע עבד כמחסנאי בסניף הנתבעת בקריית אתא מיום 14.5.03 ועד 27.9.10. על פי עדות הנתבעת, הסניף נסגר סופית בחודש 2/11.

2.         משכורות התובע שולמו בהעברה בנקאית לחשבונו.

בשלב כלשהו, עקב עיקול בחשבון, ביקש התובע להעביר את המשכורת לחשבון שעל שם אשתו והנתבעת נענתה לבקשתו.

            משהוטל עיקול גם על חשבונה של אשתו, ביקש כי המשכורת תשולם לו בצ'ק, וכך נעשה  אלא, שבמקביל, משכורות החודשים 5-7/10 הועברו גם לחשבון האשה, כך שהתובע קיבל שכר של 14,298 ש"ח ביתר.

לטענת התובע, עניין זה התגלה לו לראשונה רק ביום 27.9.10 מפי הנתבעת, שכן במהלך התקופה שבין חודש 5/10 ל- 10/10 חי בנפרד מאשתו ללא כל קשר עמה.

3.         התובע מסר לנתבעת מכתב התפטרות, לפיו יסיים עבודתו ב- 27.9.10.

המכתב נושא תאריך 26.8.10.

4.         שכרו האחרון של התובע (שכר 9/10) קוזז כנגד חוב השכר ששולם ביתר.

עיקר טענות הצדדים

5.         לטענת התובע בתביעתו, לאחר שגילתה הנתבעת על הטעות שנעשתה בתשלום כפל השכר, ואף שטען התובע כי לא היה מודע לכך, הודיעה לו הנתבעת כי אינה מוכנה להמשיך ולהעסיקו ותחת הפעלת לחץ בלתי הוגן, מצג שווא והבטחות כוזבות כי יקבל את כל זכויותיו, כולל פיצויי פיטורים, נאלץ הוא ביום 27.9.10 להתפטר מעבודתו ולרשום את מכתב ההתפטרות.

            לטענתו, הנתבעת הורתה לו לרשום על המכתב תאריך יום 26.8.10.

6.         בתביעתו שבפנינו, תובע התובע תשלום פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת, תשלום שכר 9/10, פיצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים.

            התובע מודה, כי מהסכומים המגיעים לו יש להפחית את כל תשלומי היתר בסך 14,298 ש"ח.

7.         לטענת הנתבעת, התובע הגיש את מכתב ההתפטרות ביום 26.8.10.

            רק לאחר מכן התברר לנתבעת, כי בטעות שולם לתובע כפל שכר לחודשים 5/10 עד 7/10 וכי התובע מתרברב על כך שהוא מקבל כפל שכר.

 התובע נקרא לשיחה בעניין זה, הביע חרטה והתנצל וכן התחייב להחזיר את הכספים תוך מספר ימים, אולם מאותו המועד נעלם ולא התייצב עוד לעבודה.

            לפיכך, קיזזה הנתבעת משכרו האחרון את שיכלה על חשבון החוב, והתובע נותר חייב לה סך של 9,315 ש"ח.

8.         לטענת הנתבעת, לא הופעל על התובע כל לחץ ומכתב ההתפטרות ניתן מרצונו החופשי.